אופן מתן תרופות קנאביס ומוצרי קנאביס רפואי

דרכי צריכת קנאביס רפואי והשפעותיהן

העלייה בשימוש בצמחי הקנאביס ותרופות מבוססות קנאביס, מלווה במקביל במעורבות גוברת ובהחמרת הדרישות הרגולטוריות מצד רשויות הבריאות בישראל ובעולם. הקפדה יתרה נדרשת בנושאים כגון, איכות ובטיחות, תוך בקרה, ניטור והחלת תנאי גידול ויצור נאותים GMP, GAP בכל שלבי הגידול, ההפקה, המיצוי וייצור תרופת הקנאביס ו/או מוצר קנאביס לשימוש רפואי.

שימוש פארמקולוגי בתוצרי צמח הקנאביס על זניו השונים, בחולים ומטופלים, תוך עמידה בדרישות הרגולציה של ה-FDA ורשויות בריאות אחרות בעולם, מחייב רציונל מדעי בבחירת מנגנון הפעולה הביו-כימי באמצעותו התרופה מטפלת במחלה או משפיעה על הפציינט, מידע על החומרים הפעילים הרלוונטיים, אופן מתן התרופה ובחירת טווח המינונים אשר יוכח כבטוח לשימוש ויחד עם זאת יעיל לטיפול במחלה.

צמח הקנאביס על שני זניו הנפוצים: Cannabis Sativa ו- Cannabis Indica מכיל חומרים פעילים רבים (מעל 600) ומתוכם לפחות 140 סוגי קנבינואידים (Cannabinoids) שונים.

הקנבינואידים: Tetrahydrocannabinol (THC), Cannabidiol (CBD) וה- Cannabinol (CBN), מהווים את החומרים הפעילים הקנבינואידים הכי נחקרים בשנים האחרונות וככל הנראה הנם בעלי השפעה פרמקולוגית משמעותית. יחד עם זאת, קנבינואידים רבים אחרים טרם נחקרו דיו, כמו גם טרפאנים ופלבאנים שהם חומרים נוספים המצויים בצמחי קנאביס אשר יתכן וגם להם השפעות פרקמקולוגיות כאלה ואחרות, בין אם לבדם ובין אם בשילוב עם שאר החומרים הפעילים יחדיו.

אמנם היה זה כבר ב-1995, השנה בה נמצא כי ה-CBD כבעל פעילות טרפויטית.ה-CBD אינו חודר את ה-   BBB (Blood Brain Barrier), ולהבדיל מה-THC אשר נקשר לרצפטורים מסוג  CB1 (אשר בין היתר אחראי לתכושות של רעב-שובע, פירוק ובניית עצמות ועוד)  ה-CBD נקשר לרצפטורים מסוג CB1, אשר בחלקם מצויים גם במח.

בשנים האחרונות, קנבינואידים נוספים נחקרו ונמצאו כחומרים פעילים בעלי תכונות תרפויטיות, כגון CBG, CBC, THCv.

 

יצור מוצרי קנאביס לשימוש רפואי דורש ידע פרמצבטי מעמיק, בעקר בכל הנוגע לדרכים השונות למתן תרופתי של קנאביס רפואי, אופן ההולכה שלו (Drug Delivery), ההשפעה של החומרים הפעילים של הקנאביס על הגוף (Pharmacodynamics), וההשפעות של הגוף על החומרים הפעילים של הקנאביס, קרי מנגנוני המטבוליזם והסינון של הגוף על הקנבינואידים (Pharmacokinetics).

מאמר זה, מסכם בקצרה את צורות המתן השונות של תרופות מבוססות קנאביס ודרכי השפעותיהן השונות.

 

מהן השיטות לצריכת קנבינואידים בחלוקה לפי מהירויות ספיגה בגוף?

מנגנוני הולכה לספיגה מיידית של חומרי קנאביס פעילים

עישון – שריפה ועישון תוצרי קנאביס מאפשרים ספיגה מיידית של העשן הנוצר בשריפה וקליטה מיידית של החומרים דרך הריאות וחללי האף אל מחזור הדם ומשם למוח, למערכת העצבים ולשאר איברי הגוף.

צריכת חומרי קנאביס רפואי דרך עישון מאפשרת ספיגה של 15-30% מחומרי הקנאביס. לעומת זאת, בזמן העישון, עד כ- 30% מן החומרים הפעילים אובדים בתהליך פירוליזה (Pyrolysis) המתרחש בזמן השריפה. בנוסף תוצרי פירוק, רעלנים וחומרים קרצינוגניים (חומרים אשר גורמים לסרטן) ותוצרי שריפה של חומרים אחרים הקיימים בצמח כגון שיירי חומרי הדברה, דישון וכדומה, גם הם מועברים אל מחזור הדם. לאור זאת, צריכת הקנאביס בצורת עישון, לרוב גורמת לנזקים בריאותיים דומים לאלו של עישון. יש להוסיף כי להבדיל מעישון סיגריות, עישון קנאביס בצורת סיגריה מבוצע ללא פילטר אשר מסנן חלק מתוצרי שריפה אלה. בנוסף לנתונים אובייקטיביים בנוגע לצריכת קנאביס בצורת עישון, אין זה מקובל הן על רופאים והן על חולים, ברמה הסובייקטיבית, להתייחס למתן תרופה בצורת עישון, אשר ידוע כמזיק לבריאות. בכל צורה אשר בוחנים זאת, אין זה מתיישב להוליך חומר פעיל של תרופה, דרך עישון.

 

ואפוריזציה/אידוי  – חימום ואידוי חומרי קנאביס פעילים בטמפ' מוגדרת, מדויקת ומבוקרת. מטרת החימום היא להביא את החומרים הפעילים בקנאביס לנקודת הרתיחה שלהם, בה הם הופכים מנוזל לגז, ושאיפתם לריאות בצורת אדים באותו מנגנון הולכה כפי שתואר עבור עישון בסעיף הקודם.

נקודות הרתיחה של שלושת קנבינואידים העיקריים הן: THC-157°C , CBD – 180°C, CBN  – 185°C.

האדים המתקבלים, בהתאם לטמפ' האידוי הנבחרת, הם אדי של החומרים הפעילים הרלוונטיים ובנוסף, חומרים אחרים להם טמפ' אידוי נמוכה יותר. האדים עוברים תהליך התעבות במערכת הנשימה וחלל האף, קרי הופכים ממצב צבירה גזי למצב צבירה נוזלי.

בטכניקת אידוי של מוצרי קנאביס, ניתן להשיג את יתרונות הספיגה המיידית אל מחזור הדם ומערכת העצבים כמו זו של עישון, אך ללא החסרונות העיקריים (שריפת חומרים לא פעילים, שריפת נייר,  תוצרי פירוק, חומרים טוקסיים וקרצינוגניים, ותוצרי שריפה של חומרים נוספים אחרים המצויים בצמח, אשר אין לנו עניין בהולכתם אל הגוף). באמצעות אידוי חומרי קנאביס רפואיים, תתקבל גם ניצולת גבוהה יותר של חומרים פעילים.

יתרון נוסף של ופורציה/אידוי, הוא האפשרות לשליטה טובה ונוחה יותר על כמויות וקצב ספיגת החומרים הפעילים. בעוד שבנטילת קנבינואידים בעישון, קיימת שונות גבוהה יחסית בקצב ההעברה של החומרים הפעילים עקב משתנים כמו: כמות ועוצמת/משך השאיפות, כמות החומר הנשרף, פיזור והומוגניות החומרים בתערובת, ויעילות השריפה וחוסר היכולת שלנו להפסיק את תהליך השריפה בכל רגע נתון, ופוריזציה (אידוי) מאפשר שליטה על כמות החומר, יעילות השריפה ושליטה בטמפרטורת האידוי ואף במשך הצריכה (ניתן בכל רגע לכבות את המכשיר והתהליך יפסק וניתן יהיה להמשיכו לאחר מכן).

 

עירוי  – עירוי תוך ורידי של תמיסה סטרילית של חומרי קנאביס פעילים,  המאפשרת חדירה מיידית של כל החומרים הפעילים המצויים בתמיסה, ישירות אל מחזור הדם. עקב ריבוי החומרים הפעילים והלא פעילים בצמח הקנאביס, דרך זו מתייחסת לעירוי של חומר פעיל יחיד או מס' חומרים פעילים, ברמת טוהר וריכוז מתאימים. בצורה זו , "נאבד" את האפקט הסינרגיסטי הידוע של תערובת החומרים הקנבינואידים, הטרפאנים והפלבאנים אשר מקורם בצמח ומשפיעים יחדיו בצורה טובה יותר או לחילופין בשימוש בקנאביס כתרופה בוטאנית (למאמר נוסף בנושא תרופות קנאביס בוטאניות).

למנגנון הולכה של עירוי, קיימת בקרה טובה על המינון ועל קצב ההעברה של החומרים הפעילים בגוף (ניתן לשלוט על קצב הטפטוף) אולם שיטה זו, נחשבת כפולשנית ומסורבלת לשימוש עצמי ועל כן יכולה להתאים יותר בעבור טיפולים המבוצעים בבתי חולים או בטיפולים ביתיים לחולים כרוניים.

 

מנגנוני הולכה לספיגה מהירה של חומרי קנאביס פעילים

בחלק זה של המאמר, אנו מגדירים ספיגה מהירה כפרק זמן של 15-20 דקות מרגע מתן התרופה.

תרסיס אף – ריסוס של חומרים פעילים ישירות לחלל האף תוך ניצול כלי הדם והעצבים בו לספיגה מהירה. שיטה זו מוגבלת בכמות החומר שניתן להחדיר בכל מנת ריסוס עקב מגבלת שטח הפנים של חלל האף (ביחס לשטח הפנים הגדול של הריאות ומערכת הנשימה).

יתרונות השיטה הם חדירה ישירה ומהירה למערכת העצבים המרכזית.

תמיסה אוראלית או טבליה תת לשונית – שיטה זו מתבססת על טפטוף תמיסת חומרים פעילים לחלל הפה או הנחת טבליה מתחת ללשון וספיגה של חומרים למחזור הדם דרך תאים אפיטליים בחלל הפה ועל ידי עיכול. שיטה זו היא פשוטה לביצוע אך בעלת יעילות נמוכה יחסית עקב אחוז ספיגה נמוך ביחס לשיטות אחרות ופירוק חלק מהחומרים הפעילים במערכת העיכול ובכבד לפני  כניסה למחזור הדם.

מנגנוני הולכה לספיגה איטית של חומרי קנאביס פעילים

בחלק זה של המאמר, אנו מגדירים ספיגה מהירה כפרק זמן של 60-120 דקות מרגע מתן התרופה.

שמן – מיצוי חומרי קנאביס פעילים בפרקציה שומנית או בצורה מוצקה ונטילה בבליעה (שחרור ספונטני או מושהה), המאפשרת ספיגה איטית של חומרים פעילים למשך זמן ארוך יחסית. שיטה זו מאופיינת בספיגה נמוכה של חומרים פעילים ביחס לכמות החומרים הפעילים המצויה בתרופה.

נר רפואי /פתילה – מתן קנאביס רפואי דרך נר רקטלי או וגינאלי המאפשרת ספיגה גבוהה יחסית של חומרים פעילים ישירות למחזור הדם ואפשרית גם במקרים בהם יש מגבלה בנטילה אוראלית או דרך המערכת הנשימתית.

העברה עורית – העברה עורית של חומרי קנאביס פעילים, באמצעות מדבקה, פד, קרם או משחה המכילים חוריפ פעילים, המאופיינת בספיגה איטית ביעילות נמוכה. יתרון בשיטה זו הוא היכולת להביא להשפעה מקומית של חומרי הקנאביס ולא כלל מערכתית ובכך להפחית את תופעות הלוואי ואת העומס על מערכות פיזיולוגיות בגוף.

 

מטבוליזם של חומרים קנבינואידים בגוף

מרגע נטילת קנאביס רפואי או תרופות המכילות קנבינואידים וחומרים פעילים אחרים שמקורם מצמחי הקנאביס, מתחילה עלייה בריכוזי החומרים הפעילים במחזור הדם ובמקביל מתחילים תהליכי פרוק וסינון (לרוב בכבד) של אותם חומרים פעילים הגורמים לירידה בריכוזם בדם. ירידה של ריכוז חומרי הקנאביס הפעילים בפלסמת הדם למחצית מרמתם הראשונית (המקסימלית), נחשבת לזמן מחצית החיים של החומר הפעיל.

זמן מחצית החיים של חומרי קנאביס פעילים משתנה בהתאם למטבוליזם, סוג החומר הפעיל, מנגנון העברותו ואופן קליטתו בגוף האדם.

בחירת אופן מתן חומרי הקנאביס הרפואיים, ריכוז החומרים הפעילים בתרופה והיחס ביניהם, ישפיעו על  מהירות וכמות ספיגתם, אופן וקצב סילוקם מהגוף (זמן מחצית חיים).

בגוף האדם, קיימים מספר מנגנוני הגנה פיזיולוגיים וביולוגיים אשר נועדו למנוע חדירה ו/או השפעה של חומרים זרים לגוף. יש להכיר, להבין ולהתייחס למנגנוני הגנה אלה, בטרם קובעים את צורת המתן הרוקחית ואופן מתן מוצרי הקנאביס הרפואיים.

חומרים פעילים הניתנים בצורה אוראלית יספגו ממערכת העיכול אל מערכת הדם, ויעברו דרך וריד השער לסינון בכבד לפני שיגיעו בחזרה אל הדם ולשאר איברי ורקמות הגוף. הקנאביס, כמו תרופות אחרות, מתפרק ע"י מערכת ציטוכרום T450 בכבד. מנגנון מטאבוליזם ראשוני זה נקרא אפקט מעבר ראשוני (First pass effect) והוא מפחית או מסלק לחלוטין את כמות החומר הפעיל שיגיע לשאר הגוף.

מנגנון סינון נוסף רלוונטי לחומרים שמטרתם היא השפעה על מערכת העצבים המרכזית, כגון קנבינואידים, הוא מחסום הדם-מוח הקרוי בקיצור BBB (Blood-Brain Barrier). מדובר בשכבת תאים צפופה המפרידה בין מחזור הדם לרקמת המוח ובכך מאפשרת הגנה ומעבר מאוד סלקטיבי של חומרים אל תוך המוח.

היות ופעילות של קנאביס רפואי על חומריו השונים, בין היתר הנה פסיכואקטיבית, צריכת קנבינואידים במעבר ישיר למחזור הדם מהווה יתרון מעצם ביטול אפקט המעבר הראשוני ופירוק/סינון חלק נכר מחומריו הפעילים בכבד. כמו כן, מעבר ישיר של קנבינואידים אל מערכת העצבים המרכזית יאפשר עקיפה של מחסום הדם-מוח.

במקביל לספיגת הקנאביס וחומריו הפעילים והרפואיים ברקמות הגוף והשפעותיהם הפרמקולוגיות של מוצרי קנאביס, מתחילים תהליכי דגרדציה וחמצון של חומרי הקנאביס הפעילים הכוללים בין היתר הידרוקסילציה וקרבוקסילציה בכבד וברקמות בהן החומרים נספגו.

לאחר פירוק חומרים פעילים רפואיים של קנאביס, תוצרי הפירוק (וגם אחוז מסוים של חומרים פעילים שלא התפרקו) מופרשים מהגוף דרך מנגנוני השתן, הזיעה, הרוק, הצואה ושיער.

ראוי לציין שעקב התכונות הליפופיליות של קנבינואידים, הם נאגרים ברקמות שומניות ולכן מאפיינות בקצב סילוק איטי יחסית במקרים של נטילה כרונית של קנאביס רפואי ועל כן ניתן למצוא שרידי קנבינואידים בדם גם למשך 3 חודשים לאחר מועד המתן.

 

סיכום אופן מתן ומנגנוני הולכת קנאבינואידים

בבחירת אופן הנטילה/המתן ומנגנון ההולכה של מוצרי קנאביס רפואיים, כמו גם תהליכי הקליטה והפירוק של החומרים הפעילים מרגע קליטתם בגוף, נמצא יתרון להעברת חומרים קנבינואידים פעילים, דרך מערכת הנשימה ובדגש על שיטות אשר לא כוללות שריפה של החומרים הפעילים או חומרים נלווים אליהם.

ואפוריזציה של קנבינואידים בטמפ' האידוי הרלוונטית והמדויקת ובאופן מבוקר או ושימוש בתרסיסי אירוסולים הם בעלי יתרונות רבים כגון:

  • קליטה מהירה של הקנבינואידים למערכת העצבים המרכזית
  • קליטה מהירה של הקנבינואידים למערכת הדם
  • עקיפה של מנגנון אפקט מעבר ראשוני (First pass effect)
  • שטח פנים גדול מאוד (כ 100m2 בריאות של אדם בוגר) המאפשר תהליך ספיגה יעיל
  • סביבה בעלת פעילות אנזימטית/פירוק/נטרול נמוכה
  • שימוש במינונים נמוכים יחסית של חומרי קנאביס פעילים ומינימום אובדן בשריפה
  • מינימום חומרים מסוכנים ותוצרי שריפה ופירוק
  • יכולת בקרה עצמית על כמות וקצב ההעברה של החומרים הפעילים
  • פשטות ובטיחות שימוש
  • אפשרות לשימוש במצבי חוסר הכרה
  • אפשרות להפסקת מהירה של צריכה
  • חוסר תלות בגורמים משפיעים כמו סוג דיאטה ושוני מטאבולי בין אנשים

 

 

 

מקורות:

 

  1. Human Cannabinoid Pharmacokinetics. Chem Biodivers. 2007 Aug: 4(8): 1770–1804.
  2. Pulmonary drug delivery. Part I: Physiological factors affecting therapeutic effectiveness of aerosolized medications. Br J Clin Pharmacol. 2003 Dec; 56(6): 588–599.
  3. Cannabis and Cannabis Extracts: Greater Than the Sum of Their Parts? J Cannabis Ther 2001(3/4):103-132.
  4. Physiochemical and pharmacological characterization of a Δ9-THC aerosol generated by a metered dose inhaler. Drug & Alcohol Dependence Aug 1, 2002 Vol 67, Issue 3,259–267

Leave A Comment

You must be logged in to post a comment.

Call Now Button
שיתופים
Visit Us On FacebookVisit Us On Linkedin
צור קשר
טלפון : 072-233-7710
דוא"ל : [email protected]
תודה על פנייתך. נציג מטעמנו יחזור אליך בהקדם.